שאני לא יכולה לדבר איתה או אפילו לשלוח לה הודעה.
אבל אני ממשיכה לדבר איתה ולהרגיש אותה דרך בורא עולם
בחודשים הללו, אני מקבלת אינספור הודעות מנשים שמרגישות חוסר אונים,
רוצות לעזור ולא יודעות איך.
חלקן כותבות לי: “לו יכולתי, הייתי רצה לעזה בעצמי ומחלצת את אגם ושאר החטופים”
אני מאמינה בכוח שלנו הנשים להפוך תפילה למציאות,
אני מאמינה שבכל פעם שאני מקיימת מצוות, דרך כוח הבורא,
אני מתקרבת לאגם ומקרבת את שובה הביתה.
לכן יזמתי את הפרויקט “אגם למען אגם”
היא צריכה אותך!
בפעולה הקדושה והמזככת של טבילה במקווה, לזכותה של אגם ושאר החטופים,
נחזיר אותם בשלום הביתה.
בגיל 19, נתתי לאגם במתנה יומן, בו הספיקה לכתוב 2 עמודים בלבד.
אגם כתבה שהיא בוטחת בהשם שילווה אותה בכל צעד.
עוד כתבה שהיא מבקשת אהבת חינם.
ראשי התיבות של אהבת חינם זה אח.
זה רגע להיות אחים. זה רגע לאהוב אחד את השני בלי מטרה,
להבין שמשהו גדול מאתנו מתחולל כאן.
את הברכה שכתבתי לה בסיום קורס התצפיתניות חתמתי במילים
“במקום בו את נמצאת, זה הייעוד שלך”.
זמן קצר לאחר מכן, אגם נחטפה.
המילים הללו ממשיכות להדהד בראשי, מאז אותה שבת שחורה.
לאגם יש ייעוד.
לאגם יש נשמה כל כך גבוהה ותעצומות נפש כל כך גבוהות בתוך האפלה והחשכה.
אני יודעת שגם כשידיה אזוקות ורגליה כבולות היא מצליחה לעורר עולמות
אני מרגישה את השליחות שלה בעולם
מדברת אלינו וקוראת לנו לפעול.
לו אגם יכלה לדבר איתך עכשיו,
היתה מבקשת ממך להיות טובה לאחר ולקיים את רצון הבורא.
הטבילה היא רגע של התחדשות, של טהרה, של חיבור עמוק למסורת ולאמונה שלנו.
בכל טבילה, אנו מביאות את אגם אל ליבנו,
מתפללות עבורה, ושולחות אליה את האור והתקווה שלנו.
כל טבילה היא צעד קטן עבורנו, אך צעד ענק עבור אגם וכל החטופים.