זוגות רבים מתעניינים בשמירת נידה כחלק מתהליך התקרבות בין בני הזוג וניסיון ליצור מרחב רוחני המחזק את יסודות הבית והקשר האישי. שמירת נידה מהווה סמל ודוגמה לאהבה שאינה תלויה בדבר ומודל לחיקוי במחקרים עולמיים לשמירת הזוגיות.

שמירת נידה. בשביל מה?

זוג המחליט להינשא, כך אומר הפתגם הצרפתי,  דומה לזוג המחליט לשתות בצוותא כוס תה. מה עושים? שמים את הקומקום על האש, וממתינים למים שירתחו. המים מתחממים, חומם גובר, הם מבעבעים והקומקום שורק. זהו, הגיע הרגע. קמים, מוזגים את המים לספלים. התה מוכן, אפשר לשתותו. אבל מאותו רגע הוא הולך ומצטנן…
וכך גם בין בני זוג שמתחתנים. יום הנישואין – אהבה בוערת, משיכה הדדית. ומה קורה אחר כך?… מדוע הכל הולך ומצטנן, הולך ומתקרר? חוקרי הנפש, פסיכולוגים ויועצי נישואין התחבטו רבות בשאלה זו.
ד”ר מסטר וד”ר ג’ונסון, שני מדענים אמריקאים, ערכו ניסוי בקרב זוגות שהתלוננו על אובדן ענין בחיי הנישואין. הם הפרידו ביניהם לתקופה קצרה בת כשבועיים. כששבו ונפגשו, מצאו בני הזוג ענין רב ביניהם. אבל, העניין לא נמשך יותר משבועיים. חזרו והפרידו ביניהם, וחוזר חלילה. הניסוי הוכתר בהצלחה – כל עוד נמשך. אלא שבסיומו של הטיפול שבו בני הזוג לדירתם, והאדישות והניכור שבו לשרור במעונם, עם המתיחות והטרוניות, המרירות והטינה.

שמירת נידה – שומרים על האש

אם בכל בית – האהבה דומה לקומקום רותח שהוסר מן האש, הרי שבבית היהודי מותקן “תרמוסטט” נפלא השומר על החום והאהבה. התרמוסטט הזה הוא כמובן שמירת הנידה וכללי טהרת הבית, המווסתים את חיי בני הזוג לימים של קרבה, ולימים של ריחוק פיזי, המביא לאחריו לידי קרבה מחודשת ומחוזקת. ואין זה פלא ש”שמירת נידה” הפך לסמל של בית איתן, אשר האהבה והשמחה שוררים בו תמיד.

שמירת נידה עושה שלום בבית

מרתק לקרוא את עדותו המקצועית של ד”ר ברנרד שפיר, סקסולוג מבית החולים “הדסה” בירושלים שמספר כי”במשך שלושים ושש שנות שרותי בטיפול בהפרעות בחיי המין באירופה המערבית, בארצות הברית ובארץ ישראל, עברו אצלי לבדיקה וטיפול רפואי קרוב לשמונת אלפים זוגות נשואים. מתוך ניסיוני הנני מעיד, כי הפרעות בחיי המשפחה הן נדירות אצל זוגות המקפידים על שמירת נידה כדת וכדין. ברור הוא, כי הזהירות והפרישות של דיני טהרת המשפחה, תורמות הרבה לשלום בית של בני הזוג, וחיי המשפחה שלהם יותר מבוססים ויותר תקינים”.

איך מקיימים שמירת נידה

כללי שמירת נידה כהלכה הבסיסיים כפי המופיע בפסוקי התורה, בתקופה שהאישה “נידה” (כאשר היא מקבלת דם ווסת) אסור לקיים עימה יחסי אישות, וכן אסורים האיש והאישה בכל מגע פיזי בתקופה זו. עד מתי נשארת האישה ב”נידתה” ואסורים בני הזוג במגע? על כך נאמר “וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ, וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר”, כלומר: עם תום זיבת הדם, סופרת האשה “שבעה נקיים” – שבעה ימים שבהם היא אינה רואה דם כלל, ולאחר מכן “תטהר” על ידי טבילה ב”מקווה – טהרה”. או אז יהיו מותרים בני הזוג בקיום יחסי אישות ובכל קרבה גופנית.

שמירת הנידה הא מן היסודות העיקריים ביהדות. השמירה עליו, וקיום ההלכות הקשורות בו – זוהי מצוות “טהרת המשפחה “.

שמירת נידה מונעת בגידה

אחד האיומים הגדולים המרחפים כל הזמן מעל חיי נישואין של בני זוג האו הפחד והחשש מבגידה. זהו המשבר הנוראי ביותר שיכול לקרות בחיי הנישואים, אבל לצערנו הרב ואת המציאות הזאת כולם מכירים, מדובר בתופעה שמתרחשת ואינה נדירה כלל. 

אך טבעי כי שמירת נידה המונעת את השחיקה והשעמום בחיי הנישואין ומזרימה אנרגיה של התחדשות וקסם של ירח דבש בכל חודש מחדש, יכולה להוות מתכון מעולה וחיסון מפני מגפת הבגידות. 

וכך ניסח זאת כבר לפני שנים רבות בלשונו בעל ספר “החינוך” אשר חי בספרד של המאה ה13 “רבותינו זיכרונם לברכה גילו במצווה זו אחת מן התועלות הגדולות שיש בה, מלבד רוב טעמיה הגדולים והחזקים. וכתבו שיש תועלת בהרחקת האישה קצת זמן, כדי שתתחבב על בעלה יותר בזמן המוכשר, ולא יקוצו זה בזה לרוב התמדת קרבתם , ויתנו עיניהם בגופים אחרים – כמו שיעשו רוב האומות שאינם גדורים בגדרנו החמורים”.

שמירת נידה ואנרגיה חיובית

ואם כבר מדברים על שמירת נידה, מרתק להכיר מחקר ייחודי הנותן מבט על ימי הנידה במובן האנרגטי שלהם. מה שיכול לעזור לנו להבין את הצורך ביצירת הפסקה ושמירת נידה בין בני הזוג.

מי שאחראי למחקר המדהים הזה, הוא פרופסור ב. שיק מגרמניה. באחת הפעמים כשקיבל זר פרחים רעננים ממטופל, מסרם לעוזרת, שתשים אותם באגרטל. למחרת נבלו הפרחים ונשרו העלים. לתמיהתו, גילתה העוזרת: עוד אתמול ידעתי כי כך יקרה, כי עתה מצויה אני בעת המחזור, ותמיד בזמן זה נובלים פרחים מסוימים שאני מחזיקה. 

דבריה עוררו בו ענין, והוא החל לחקור תופעה זו. במשך חודשים מספר מסר פרחים טריים לשתי קבוצות נשים, ותמיד היתה התוצאה זהה: הפרחים שנשים בשעת מחזור נגעו בהן, נבלו. ואילו הפרחים ביד הקבוצה השנייה, פרחו.

בהמשך המחקר הוא נתן כמות זהה של קמח ושמרים, חלב וסוכר לשתי הקבוצות, ללוש מהן עיסות בצק שמרים. העיסות שנילושו בידי הנשים שהיו בעת המחזור, תפחו רק עד לחצי גובהן של עיסות הקבוצה המקבילה. המעניין הוא, שגם כאשר אותן נשים עטפו את ידיהן בכפפות גומי, לא הושווה גובהן של העיסות. לא ברור מה המשמעות שלך מחקרים אלו, אבל ללא ספק אפשר ללמוד מהם על מצב מיוחד מאוד בו האנרגיה החיובית יורדת.

שמירת נידה היא בעצם הבנה וחיבור לאנרגיות שלך, ושימור הקשר הזוגי של בני הזוג באנרגיה חיובית מקסימלית.